המונח רילוקיישן משמעותו מעבר ממדינה בה אתה תושב למדינה אחרת, אבל בהקשר של הגירה משמעותו מעבר לתקופה קצובה בעיקר לצורך עבודה ולעתים גם לימודים.
העולם הגלובלי מונע מניידות מקצועית המונעת מסיבות מגוונות (לרוב כלכליות) של אנשים המחפשים עבודות בארצות שונות מארץ המקור שלהם.
ההבדל בין הגירה לרילוקיישן הוא בעיקר במטרת המעבר ובמשך התקופה. המונח הגירה משמעותו העתקה של החיים ממדינת המוצא למדינת היעד בצורה חוקית לתקופה בלתי מוגבלת בעוד רילוקיישן מתקשר יותר לקבלת עבודה או הצעת לימודים שבגינה חיים במדינת היעד לתקופה קצובה.
אנו מזהים בעיקר שני סוגים של רילוקיישן:
רילוקיישן על בסיס עסקי
מצב בו מחפש עבודה מוצא עבודה בניו זילנד או נשלח לעבוד בניו זילנד והחברה הקולטת למעשה לוקחת על עצמה את ההתחייבות הלוגיסטית לנייד את העובד ובני משפחתו למדינת היעד עם כל העלויות הכרוכות בכך.
רילוקיישן מסוג זה מתאים בדרך כלל לעובדים בתפקידים בכירים או מיוחדים מאוד שאין בנמצא בניו זילנד, החברה הקולטת עוזרת בתהליך הרילוקיישן כחלק מסל ההטבות שלה לעובד אשר לו היא זקוקה. רילוקיישן זה גם מצריך קבלת ויזת עבודה.
רילוקיישן על בסיס אישי
מצב בו מחפש העבודה נמצא בארץ המקור ואין חברה מאחוריו ששולחת אותו לניו זילנד.
במצב זה' המועמד נמצא במצב בו עליו מוטלת "המשימה" לבצע רילוקיישן אישי על בסיס מקצועי, כלומר לחפש עבודה ולקבל הצעת עבודה.
הדרך לעשות זאת היא פניה ושליחת קורות חיים לחברות השמה, פניות ישירות לחברות ,בדיקת משרות באתרי יועצי הגירה וכן בדיקה ברשימת המקצועות הדרושים.
רילוקיישן מסוג זה מצריך כמובן הוצאת ויזת עבודה מרשות ההגירה של ניו זילנד.
ניתן כמובן להיעזר ביועץ הגירה מורשה לשם כך.
לאחר קבלת הויזה ויחד עם הצעת העבודה בתוקף, על המבקש להגיע לניו זילנד בתקופה המוסכמת בחוזה ההעסקה עם המעסיק החדש בניו זילנד.
במעבר זה המועמד לוקח בחשבון את הוצאת הטיסה וההתארגנות בארץ היעד.
לאחר התבססות בניו זילנד, ניתן לקבל החלטה להישאר מעבר לתקופת העבודה המתוכננת ולהגיש בקשה לויזה מסוג תושב על בסיס מקצועות נדרשים מסוג SMC.
השארת תגובה