כמה מלים בקטנה ממני.
הגירה נחשבת לאחד המהלכים המשמעותיים שתעשו בחיים שלכם…אם לא המשמעותי והחוויתי מכולם…(במובן הטוב והמחזק של המלה)
ולא סתם הגירה..הגירה לניו זילנד…מדינה הרחוקה מישראל גיאוגרפית ומנטלית ..(לעתים נדמה לי במונחים של שנות אור :-))
אבל….ניו זילנד..נפלאה ככל שתהיה.. תהיה חלום רחוק וקשה ..אפילו מאוד…ללא שיתוף פעולה משפחתי וזוגי .
לפני שמתחילים בפרוצדורות ..ניירת..תרגומים..מבחני IELTS, הצעות עבודה ועוד ועוד…רציתי שתקחו עוד נשימה אחת ..תעצמו עיניים ותחשבו על בן.בת הזוג שלכם..על המשפחה שלכם.
האם בן.בת הזוג שלי רוצה בזה כמוני?
עד כמה מופעל לחץ בתהליך?
האם תהיה עזרה הדדית במדינת היעד?
האם אני יכול לסמוך עליו ועליה שיסתדרו במקום כה רחוק מישראל, מהמשפחה, מההרגלים הישנים?
האם מנטלית זה מתאים לנו?
האם הוריי במקום טוב בחיים?
האם יהיו לי נקיפות מצפון?
האם הילדים בעניין? האם מישהו מהילדים עלול לשלם מחיר?
האם אני מוכן להתמודדות וגם למצבים קשים ?
האם אני מסוגל להבין שמגורים והגירה זה לא טיול ארוך..אלא ביסוס של חיים שלמים?
האם אני מסוגל לשלם את המחיר?
האם אני מודע שמעבר ותהליך כזה יאתגרו את הזוגיות שלי לטוב או לרע. (להשתדל לטוב כמובן)
….ועכשיו, לאחר ששאלתם את השאלות ואתם שלמים עם עצמכם…רק עכשין אתם מוכנים..
קבלו את ההחלטה ולכו על זה..
החוויה של החיים שלכם מחכה לכם!!
בהצלחה.
יאיר
השארת תגובה