האם כל מי שמגיש בקשת ויזה לאוסטרליה או לניו זילנד חייב לעבור בדיקות רפואיות?
התשובה היא לא. לא כל מבקש ויזה נדרש לעבור בדיקות רפואיות. הדרישה נקבעת על ידי רשויות ההגירה בהתאם לסוג הוויזה, משך השהייה, המדינה שבה התגורר המבקש, מצבו הרפואי ולעיתים גם סוג העבודה או הלימודים המתוכננים. כאשר נדרשות בדיקות רפואיות, הן חייבות להתבצע אצל רופא או מרפאה שאושרו על ידי רשויות ההגירה בלבד.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא ההנחה שכל מי שמבקש ויזה לאוסטרליה או לניו זילנד חייב לבצע באופן אוטומטי בדיקות רפואיות. בפועל, רשויות ההגירה בוחנות כל בקשה באופן פרטני ומחליטות האם נדרשת בדיקה רפואית בהתאם לנתוני המבקש ולסוג הוויזה המבוקשת.
הדרישה לבדיקות רפואיות משתנה בין סוגי הוויזות השונים. מבקשי ויזות זמניות, כגון ויזות תייר, עבודה, לימודים או Working Holiday, אינם נדרשים תמיד לבצע בדיקות רפואיות. לעומת זאת, במסלולי הגירה לתושבות קבע (Permanent Residence) או בוויזות ארוכות טווח, הדרישות הרפואיות מקיפות יותר, ובמקרים רבים ביצוע הבדיקות הוא חלק בלתי נפרד מהליך הבקשה.
בנוסף לסוג הוויזה, רשויות ההגירה מתייחסות למספר גורמים נוספים, ובהם:
- משך השהייה המתוכנן באוסטרליה או בניו זילנד.
- המדינות שבהן התגורר המבקש בשנים האחרונות, במיוחד מדינות שבהן קיימת שכיחות גבוהה של מחלת השחפת (Tuberculosis).
- הצהרות על מחלות רקע או מצבים רפואיים קיימים.
- סוג העבודה או הלימודים המתוכננים, במיוחד כאשר מדובר בעבודה במערכת הבריאות, בחינוך, בטיפול בילדים או באוכלוסיות פגיעות.
- גיל המבקש, כאשר במספר קטגוריות ויזה קיימות דרישות נוספות למבקשים בגיל מבוגר.
חשוב להבין כי ברוב המקרים ההחלטה אם לבצע בדיקות רפואיות מתקבלת לאחר הגשת בקשת הוויזה. מערכת ההגירה בוחנת את המידע שנמסר בטפסים, ובהתאם לכך מנפיקה הפניה לבדיקות רפואיות באמצעות מערכת eMedical או באמצעות מספר הפניה ייעודי.
גם כאשר מתקבלת דרישה לביצוע בדיקות רפואיות, אין משמעות הדבר שקיימת בעיה בבקשה או שרשויות ההגירה חושדות במצבו הבריאותי של המבקש. עבור מיליוני מבקשי ויזה ברחבי העולם מדובר בשלב שגרתי לחלוטין בתהליך ההגירה או הרילוקיישן.
בשורה התחתונה: קבלת דרישה לבדיקות רפואיות אינה מעידה על בעיה בבקשת הוויזה. מדובר בהליך סטנדרטי שנועד לאפשר לרשויות ההגירה להעריך האם המבקש עומד בדרישות הבריאות שנקבעו בחוק.
למה אוסטרליה וניו זילנד דורשות בדיקות רפואיות כחלק מתהליך ההגירה?
אוסטרליה וניו זילנד אינן מבצעות בדיקות רפואיות כדי לפסול מועמדים באופן אוטומטי, אלא כדי לוודא שהם עומדים בדרישות הבריאות שנקבעו בחוק. מטרת הבדיקות היא להגן על בריאות הציבור, למנוע עומס משמעותי על מערכת הבריאות הציבורית ולשמור על זמינות השירותים הרפואיים לתושבי המדינה.
למה בכלל קיימות דרישות בריאות להגירה?
אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר היא שרשויות ההגירה מחפשות "סיבה לדחות" בקשות ויזה. בפועל, מטרת דרישות הבריאות שונה לחלוטין.
אוסטרליה וניו זילנד מפעילות מערכות בריאות ציבוריות מהמובילות בעולם, אשר ממומנות בעיקר באמצעות כספי המסים של התושבים. כחלק ממדיניות ההגירה שלהן, שתי המדינות בוחנות האם מועמדים להגירה או לשהייה ממושכת צפויים ליצור עומס חריג על מערכת הבריאות או על שירותים ציבוריים אחרים.
לכן, במסגרת בקשות לוויזות מסוימות, ובעיקר במסלולי רילוקיישן והגירה לתושבות קבע, נדרשים המבקשים לעמוד בדרישות הבריאות שנקבעו בחוק.
שלוש המטרות המרכזיות של דרישות הבריאות
1. הגנה על בריאות הציבור
המטרה הראשונה היא למנוע כניסה של מחלות מידבקות העלולות להוות סיכון לציבור. הדוגמה הבולטת ביותר היא מחלת השחפת (Tuberculosis – TB), אשר עדיין מהווה גורם משמעותי במדיניות ההגירה של אוסטרליה וניו זילנד.
לכן, מועמדים מסוימים נדרשים לבצע צילום חזה ובדיקות נוספות בהתאם להיסטוריית המגורים שלהם ולגורמי הסיכון הרפואיים.
2. מניעת עומס משמעותי על מערכת הבריאות
מערכות הבריאות הציבוריות באוסטרליה ובניו זילנד מספקות שירותים רפואיים מתקדמים במימון המדינה.
כאשר רשויות ההגירה מעריכות כי מצב רפואי מסוים צפוי לדרוש טיפולים יקרים במיוחד לאורך שנים, הן בוחנות האם העלות הצפויה חורגת מהרף שנקבע בחוק.
חשוב להבין שאין מדובר בהחלטה המבוססת רק על אבחנה רפואית, אלא גם על הערכת העלויות העתידיות של הטיפול והשירותים הציבוריים שיידרשו.
3. שמירה על זמינות שירותים רפואיים לתושבי המדינה
מעבר לעלות הכלכלית, קיימים שירותים רפואיים המצויים במחסור גם עבור אזרחי ותושבי אוסטרליה וניו זילנד.
לדוגמה, טיפולי דיאליזה, השתלות איברים ושירותי שיקום מסוימים הם משאבים מוגבלים. לכן, החוק מאפשר לרשויות ההגירה להביא בחשבון גם את השפעתו של מבקש הוויזה על זמינות השירותים הללו לציבור המקומי.
האם כל מחלה רפואית תוביל לסירוב?
ממש לא.זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאל על ידי לקוחות.
ברוב המקרים, מחלה כרונית כשלעצמה אינה מונעת קבלת ויזה. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לסוג הוויזה, חומרת המצב הרפואי, הצורך בטיפולים עתידיים וההשפעה הצפויה על מערכת הבריאות במדינת היעד.זו בדיוק הסיבה שלא ניתן לדעת מראש האם אבחנה מסוימת תוביל לסירוב, מבלי לבחון את כלל נסיבות המקרה.
כדאי להבין
גם כאשר אדם מתבקש לבצע בדיקות רפואיות, אין משמעות הדבר שקיים חשש כלשהו לגבי בריאותו או שבקשתו עומדת להידחות.עבור מרבית מבקשי הוויזות, מדובר בשלב שגרתי לחלוטין בתהליך, שנועד לאפשר לרשויות ההגירה להעריך האם המבקש עומד בדרישות הבריאות שנקבעו בחוק.
בשורה התחתונה: מטרת הבדיקות הרפואיות אינה "לחפש מחלות" אלא להעריך האם מבקש הוויזה עומד בדרישות הבריאות של אוסטרליה או ניו זילנד. ברוב המקרים מדובר בהליך סטנדרטי, ורק במצבים רפואיים מסוימים נדרשת בחינה מעמיקה יותר.
מי נדרש לבצע בדיקות רפואיות לצורך ויזה לאוסטרליה או לניו זילנד?
לא כל מבקש ויזה נדרש לבצע בדיקות רפואיות. הדרישה נקבעת על ידי רשויות ההגירה בהתאם למספר גורמים, ובהם סוג הוויזה, משך השהייה המתוכנן, המדינות שבהן התגורר המבקש, אופי העבודה או הלימודים המתוכננים ולעיתים גם מצבו הרפואי האישי. כאשר נדרשות בדיקות רפואיות, הן חייבות להתבצע אצל רופא או מרפאה שאושרו על ידי רשויות ההגירה.
מהם הגורמים הקובעים האם תידרשו לבצע בדיקות רפואיות?
רשויות ההגירה של אוסטרליה וניו זילנד אינן מחייבות את כל מבקשי הוויזה לעבור בדיקות רפואיות באופן אוטומטי. כל בקשה נבחנת בהתאם לנסיבותיה, כאשר ההחלטה אם לדרוש בדיקות רפואיות מבוססת על מספר גורמים מרכזיים.
סוג הוויזה המבוקשת
אחד השיקולים המרכזיים הוא סוג הוויזה.
ככלל, בקשות לתושבות קבע (Permanent Residence) ולוויזות המיועדות לשהייה ממושכת כפופות לדרישות בריאות מקיפות יותר. לעומת זאת, בחלק מהוויזות הזמניות, כגון ויזות תייר, עבודה או לימודים, ייתכן שלא תידרשו כלל לבצע בדיקות רפואיות, או שתידרשו לבדיקות חלקיות בלבד, בהתאם לנסיבות האישיות.
משך השהייה המתוכנן
ככל שהשהייה המתוכננת ארוכה יותר, כך גדל הסיכוי שרשויות ההגירה יבקשו לבצע בדיקות רפואיות.
במקרים רבים, מבקשי ויזות לטווח קצר אינם נדרשים לעבור את מלוא הבדיקות, בעוד שבקשות לשהייה ממושכת או להגירה מחייבות בחינה רפואית רחבה יותר.
המדינות שבהן התגוררתם
רשויות ההגירה בוחנות גם את המדינות שבהן התגורר המבקש במהלך השנים האחרונות.
אם התגוררתם במשך תקופה משמעותית במדינה שבה קיימת שכיחות גבוהה של מחלות מסוימות, ובמיוחד שחפת (Tuberculosis – TB), ייתכן שתידרשו לבצע בדיקות נוספות, גם אם מדובר בבקשת ויזה זמנית.
סוג העבודה או הלימודים המתוכננים
במקרים מסוימים, אופי התפקיד או מסלול הלימודים משפיעים גם הם על הדרישות הרפואיות.
כך למשל, מועמדים המתעתדים לעבוד במערכת הבריאות, בבתי חולים, במוסדות חינוך, בגני ילדים, בבתי אבות או עם אוכלוסיות פגיעות עשויים להידרש לבדיקות רפואיות נוספות, גם כאשר מדובר בוויזה זמנית.
בני משפחה הכלולים בבקשה
כאשר בקשת הוויזה כוללת בני זוג או ילדים, גם הם עשויים להידרש לעבור בדיקות רפואיות, אף אם אינם מתכוונים לעבוד או ללמוד במדינת היעד.
במסלולי הגירה מסוימים, רשויות ההגירה בוחנות את מצבם הבריאותי של כלל בני המשפחה הנכללים בבקשה, ולעיתים גם של בני משפחה תלויים שאינם מהגרים בפועל, בהתאם להוראות הדין ולסוג הוויזה.
האם ניתן לדעת מראש אם תידרשו לבצע בדיקות רפואיות?
לא תמיד.בחלק מהמקרים ניתן להעריך מראש, על בסיס סוג הוויזה והנתונים האישיים של המבקש, האם צפויה דרישה לבדיקות רפואיות. עם זאת, ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי רשויות ההגירה לאחר בחינת הבקשה, ולעיתים רק לאחר הגשתה תונפק הפניה רשמית לביצוע הבדיקות באמצעות מערכת eMedical או בהתאם להנחיות המדינה.
בשורה התחתונה: הדרישה לבדיקות רפואיות אינה אחידה ואינה חלה על כל מבקש ויזה. היא נקבעת בהתאם לסוג הוויזה, משך השהייה, היסטוריית המגורים, אופי העבודה או הלימודים והרכב המשפחה. לכן, גם שני מועמדים המגישים בקשות דומות עשויים לקבל דרישות רפואיות שונות. כדאי לציין שבאוסטרליה ובניו זילנד רשויות ההגירה הן שקובעות אילו בדיקות נדרשות, ולא הרופא. הרופא המורשה (Panel Physician) מבצע את הבדיקות בהתאם להנחיות, אך אינו מחליט אילו בדיקות יידרשו ואינו מחליט אם המבקש עומד בדרישות הבריאות. ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי רשויות ההגירה, ולעיתים בסיוע יועצים רפואיים מטעמן
מה כוללות הבדיקות הרפואיות?
הבדיקות הרפואיות משתנות בהתאם לגיל המבקש, סוג הוויזה, מצבו הרפואי והנחיות רשויות ההגירה. הן עשויות לכלול שאלון רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה, בדיקות דם, בדיקות שתן ובמקרים מסוימים גם בדיקות נוספות או חוות דעת של רופא מומחה. מטרתן היא להעריך האם המבקש עומד בדרישות הבריאות של אוסטרליה או ניו זילנד.
אילו בדיקות רפואיות עשויות להידרש?
רשויות ההגירה אינן מחייבות את כל המבקשים לבצע את אותן בדיקות. היקף הבדיקות נקבע בהתאם לנסיבות האישיות של כל מבקש, ולכן ייתכן ששני מועמדים יקבלו דרישות שונות לחלוטין.
להלן הבדיקות הנפוצות ביותר.
שאלון רפואי
התהליך מתחיל בדרך כלל במילוי שאלון רפואי מפורט הכולל מידע על מצבכם הבריאותי בעבר ובהווה.
בין היתר תידרשו לדווח על:
- מחלות כרוניות.
- ניתוחים ואשפוזים קודמים.
- טיפולים רפואיים מתמשכים.
- תרופות קבועות.
- מצבים רפואיים משמעותיים במשפחה, כאשר הדבר רלוונטי.
חשוב להשיב על השאלון באופן מלא ומדויק. מידע זה משמש את הרופא המורשה ואת רשויות ההגירה לצורך הערכת הצורך בבדיקות נוספות.
בדיקה גופנית
הרופא המורשה (Panel Physician) מבצע בדיקה רפואית כללית הכוללת הערכה של מצבכם הבריאותי הכללי.
הבדיקה עשויה לכלול:
- מדידת גובה, משקל ולחץ דם.
- בדיקת הלב והריאות.
- בדיקת מערכת העצבים במידת הצורך.
- הערכה כללית של מצב הבריאות והתפקוד.
מדובר בבדיקה רפואית שגרתית שאינה פולשנית ברוב המקרים.
צילום חזה
צילום חזה הוא אחת הבדיקות הנפוצות ביותר במסגרת בקשות ויזה, במיוחד עבור מבקשים בגילאים מסוימים או כאשר קיימת דרישה לבדיקת שחפת (Tuberculosis – TB).
מטרת הבדיקה היא לאתר סימנים למחלות ריאה העלולות להוות סיכון לבריאות הציבור, ובראשן שחפת פעילה.
לא כל מבקש ויזה יידרש לבצע צילום חזה, והדרישה נקבעת בהתאם למדיניות ההגירה ולנסיבות האישיות של המבקש.
בדיקות דם
במקרים מסוימים תידרשו לבצע גם בדיקות דם.
הבדיקות משתנות בהתאם להנחיות רשויות ההגירה ועשויות לכלול, בין היתר, בדיקות לזיהוי מחלות מסוימות או הערכה כללית של מצב הבריאות.
אין רשימת בדיקות אחידה לכל מבקש, ולכן אין צורך לבצע בדיקות דם באופן עצמאי לפני קבלת ההפניה הרשמית.
בדיקות שתן
בחלק מהמקרים נדרשת גם בדיקת שתן כחלק מההערכה הרפואית.
בדיקה זו מאפשרת לזהות ממצאים רפואיים מסוימים שעשויים להצדיק בירור נוסף, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא ולהנחיות רשויות ההגירה.
בדיקות נוספות לפי גיל או מצב רפואי
כאשר קיימת מחלה ידועה, ממצא רפואי חריג או מצב רפואי המחייב בירור נוסף, רשויות ההגירה עשויות לבקש מסמכים רפואיים נוספים או להפנות את המבקש לבדיקות משלימות.
לדוגמה, ייתכן שתידרשו להמציא:
- חוות דעת של רופא מומחה.
- סיכומי אשפוז.
- תוצאות בדיקות הדמיה.
- מסמכים המעידים על טיפול או מעקב רפואי.
- בדיקות מעבדה נוספות.
דרישה לבדיקות משלימות אינה מעידה בהכרח על בעיה או על כוונה לסרב לבקשת הוויזה. במקרים רבים מדובר בהליך שגרתי שנועד לאפשר לרשויות ההגירה לקבל תמונה רפואית מלאה לפני קבלת החלטה.
בשורה התחתונה: אין "חבילת בדיקות" זהה לכל מבקש ויזה. סוג הבדיקות נקבע באופן אישי בהתאם לגיל, לסוג הוויזה, להיסטוריה הרפואית ולהנחיות רשויות ההגירה. מסיבה זו, מומלץ להמתין להפניה הרשמית ולא לבצע בדיקות באופן עצמאי, אלא אם התבקשתם לעשות זאת.
הערה מקצועית
הרופא המורשה אינו מוסמך לקבוע אם תקבלו את הוויזה. תפקידו הוא לבצע את הבדיקות ולהעביר את הממצאים לרשויות ההגירה באמצעות מערכת eMedical (או המערכת הרלוונטית), ואילו ההחלטה אם המבקש עומד בדרישות הבריאות מתקבלת על ידי רשויות ההגירה ולעיתים גם על ידי יועצים רפואיים מטעמן. זו הבחנה חשובה שממחישה את חלוקת התפקידים בתהליך.
כיצד רשויות ההגירה מעריכות את המצב הרפואי של מבקש הוויזה?
רשויות ההגירה של אוסטרליה וניו זילנד אינן מקבלות החלטות על בסיס שם המחלה בלבד. הן בוחנות האם מצבו הרפואי של המבקש עלול להוות סיכון לבריאות הציבור, ליצור עלויות משמעותיות למערכת הבריאות או להשפיע על זמינותם של שירותים רפואיים וציבוריים. כל בקשה נבחנת באופן פרטני ובהתאם לדרישות החוק במדינת היעד.
כיצד מתקבלת ההחלטה?
לאחר שהבדיקות הרפואיות הושלמו, הרופא המורשה מעביר את הממצאים לרשויות ההגירה באמצעות מערכת eMedical או המערכת הרלוונטית.
חשוב להבין כי הרופא אינו מחליט אם תאושר הוויזה. תפקידו הוא לתעד את הממצאים ולהעבירם לרשויות. ההחלטה מתקבלת על ידי רשויות ההגירה, ולעיתים בסיוע יועצים רפואיים מטעמן, אשר בוחנים את הנתונים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.
בין השיקולים המרכזיים נבחנים ארבעה תחומים.
- Public Health Risk – האם קיים סיכון לבריאות הציבור?
אחד השיקולים הראשונים הוא האם מצבו הרפואי של המבקש עלול ליצור סיכון לבריאות הציבור במדינת היעד.ההתמקדות היא בעיקר במחלות מידבקות בעלות חשיבות לבריאות הציבור, ובראשן שחפת פעילה (Tuberculosis – TB). במקרים מסוימים ייבחנו גם מחלות אחרות, בהתאם להנחיות הבריאות המעודכנות של כל מדינה.
חשוב להדגיש כי עצם קיומה של מחלה אינו מוביל בהכרח לסירוב. הרשויות בוחנות את חומרת המצב, את רמת הסיכון להעברת המחלה ואת האפשרות לטפל בה.
- Significant Cost Threshold – האם צפויות עלויות משמעותיות למערכת הבריאות באוסטרליה?
באוסטרליה נבחנת גם השאלה האם מצבו הרפואי של המבקש צפוי לגרום לעלות משמעותית למערכת הבריאות או לשירותים ציבוריים במימון המדינה.
ההערכה אינה מתבססת רק על מצבו הרפואי הנוכחי, אלא גם על הצורך הצפוי בטיפולים, תרופות, שיקום, שירותי תמיכה או טיפול מתמשך בעתיד.
משמעות הדבר היא שגם כאשר המבקש בריא כיום, רשויות ההגירה עשויות להביא בחשבון את העלויות הצפויות לאורך זמן, אם קיימת אינדיקציה רפואית לכך.
- האם המועמד לויזה יוכל לעמוד בדרישות הויזה (עבודה ולימודים)
או האם הבעיה הרפואית תפריע לו להתפרנס או בכלל לעמוד ביעדי התפקיד המקצועי שלו? ובמקרה של ילדים.האם הם יהוו מעמסה רפואית על ההורים בזה שההורים יתקשו לעמוד בדרישות הויזה?
Acceptable Standard of Health (ASH) – דרישת הבריאות בניו זילנד
בניו זילנד נבחנת עמידתו של המבקש בדרישת Acceptable Standard of Health (ASH).
מטרת ההערכה היא לבדוק האם מצבו הבריאותי של המבקש צפוי:
להוות סיכון לבריאות הציבור;
ליצור עלויות משמעותיות למערכת הבריאות;
להוביל לצורך בשירותי חינוך או רווחה מיוחדים במימון המדינה;
להשפיע באופן משמעותי על המשאבים הציבוריים.
עמידה בדרישת ASH היא תנאי מרכזי במסלולי ויזה רבים, במיוחד בבקשות לתושבות ולעבודה ארוכת טווח.
- Availability of Services – האם יידרשו שירותים רפואיים המצויים במחסור?
מעבר לשיקולי העלות, רשויות ההגירה בוחנות גם האם המבקש צפוי להזדקק לשירותים רפואיים או קהילתיים שקיימת לגביהם זמינות מוגבלת.
לדוגמה, טיפולי דיאליזה, השתלות איברים, שירותי שיקום מסוימים או שירותי תמיכה מיוחדים הם משאבים ציבוריים מוגבלים. לכן, החוק מאפשר להביא בחשבון גם את ההשפעה האפשרית של המבקש על זמינות השירותים הללו עבור אזרחי ותושבי המדינה.
אין משמעות הדבר שכל אדם הזקוק לטיפול רפואי יידחה. ההערכה מתבצעת באופן פרטני, תוך בחינת מכלול הנתונים הרפואיים והמשפטיים.כל מקרה נבחן לגופו
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שקיימת רשימה של מחלות שמובילות באופן אוטומטי לסירוב ויזה.
בפועל, רשויות ההגירה אינן פועלות בדרך זו. הן בוחנות את התמונה המלאה: חומרת המצב הרפואי, התחזית הרפואית, הצורך בטיפול עתידי, העלויות הצפויות, סוג הוויזה המבוקשת ולעיתים גם הוראות חוק ייחודיות לאותו מסלול.
לכן, שני מבקשים עם אותה אבחנה רפואית עשויים לקבל החלטות שונות, בהתאם לנסיבות האישיות ולמסלול הוויזה שבו בחרו.
בשורה התחתונה: ההחלטה הרפואית אינה מבוססת על שם המחלה בלבד. רשויות ההגירה של אוסטרליה וניו זילנד בוחנות האם מצבו של המבקש עומד בדרישות החוק, תוך התייחסות לסיכון לבריאות הציבור, לעלויות הצפויות למערכת הבריאות ולזמינות השירותים הציבוריים. כל בקשה נבחנת באופן פרטני, ואין החלטות אוטומטיות המבוססות על אבחנה רפואית בלבד.
הערה מקצועית
יש נקודה אחת שחשוב לדייק בה: ה Australia Significant Cost Threshold וה ASH של ניו זילנד אינם זהים. הם מבוססים על עקרונות דומים, אך הם מבחנים משפטיים שונים, המעוגנים בחקיקה ובמדיניות הגירה שונה. ההבחנה הזו תחזק את אמינות המאמר ותשקף בצורה מדויקת יותר את הדין בשתי המדינות.
אילו מחלות או מצבים רפואיים עלולים להשפיע על אישור הוויזה?
אין רשימה של "מחלות אסורות" שמובילות באופן אוטומטי לסירוב ויזה לאוסטרליה או לניו זילנד. כל מקרה נבחן באופן פרטני בהתאם לאופי המחלה, מצבו הרפואי של המבקש, הטיפול הצפוי, סוג הוויזה והדרישות המשפטיות החלות באותה מדינה.
מצבים רפואיים שעשויים להוביל לבחינה מעמיקה יותר כוללים מחלות מידבקות כמו שחפת (TB), מחלות כרוניות מורכבות, אי-ספיקת כליות ודיאליזה, מחלות לב משמעותיות, מחלות ממאירות, HIV, מוגבלויות פיזיות או קוגניטיביות, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי ומצבים נפשיים מסוימים. עם זאת, עצם קיומה של אחת מהמחלות הללו אינו מוביל בהכרח לסירוב. רשויות ההגירה בוחנות את חומרת המצב, התחזית הרפואית, הצורך בטיפול עתידי וההשפעה האפשרית על מערכת הבריאות והשירותים הציבוריים והם גם בוחנים איזו ויזה הוגשה. יש הבדל גדול בין ויזות זמניות כמו עבודה ולימודים לבין בקשה למעמד תושבות שם השאלות יהיו קשוחות יותר. הם גם בוחנים מה הפרופיל האישי של המועמד ועד כמה המדינה צריכה אותו למרות המצב הרפואי שלו ,של בני הזוג או של הילדים. הכל נבחן בקונטקסט. אבל ברור שמצבים רפואיים קשים יותר מפחיתים את הסבירות לקבלת ויזה או לכל הפחות הופכים אותה למורכבת יותר.
בשורה התחתונה: ההחלטה אינה מבוססת על שם המחלה אלא על השלכותיה הצפויות והקריטריונים שנקבעו בדין.
האם קיימות מחלות שמובילות לסירוב אוטומטי?
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שמבקשי ויזה שואלים, והתשובה היא לא.
לא אוסטרליה ולא ניו זילנד מפרסמות רשימת מחלות שלפיה ניתן לדעת מראש האם בקשת ויזה תאושר או תידחה. במקום זאת, רשויות ההגירה בוחנות את התמונה המלאה: חומרת המצב הרפואי, התחזית הרפואית, הטיפול הצפוי, ההשפעה האפשרית על מערכת הבריאות והשירותים הציבוריים, וכן את סוג הוויזה המבוקשת.
לכן, ייתכן ששני מועמדים עם אותה אבחנה רפואית יקבלו החלטות שונות לחלוטין, בהתאם לנסיבותיהם האישיות.
- שחפת (Tuberculosis – TB)
שחפת היא אחת המחלות שרשויות ההגירה מקדישות לה תשומת לב מיוחדת, משום שמדובר במחלה מידבקת בעלת משמעות לבריאות הציבור.
מסיבה זו, מבקשי ויזה מסוימים נדרשים לבצע צילום חזה או בדיקות נוספות, במיוחד אם התגוררו במדינות שבהן קיימת שכיחות גבוהה של שחפת או אם קיימים גורמי סיכון רפואיים.
עם זאת, גם במקרה של שחפת אין משמעות הדבר לסירוב אוטומטי. ההחלטה תלויה בין היתר בשאלה האם מדובר במחלה פעילה, האם היא מטופלת ומהי רמת הסיכון לבריאות הציבור.
- מחלות כרוניות
מחלות כרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, אסתמה או אפילפסיה אינן מונעות כשלעצמן קבלת ויזה.
במרבית המקרים, כאשר המחלה מאוזנת ומטופלת היטב, היא אינה צפויה ליצור קושי מיוחד. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלה בלתי מאוזנת או כזו העלולה לדרוש טיפולים מורכבים, אשפוזים תכופים או שירותים רפואיים יקרים, רשויות ההגירה עשויות לבצע הערכה מעמיקה יותר.
- מחלות כליה ודיאליזה
מצבים רפואיים המחייבים טיפולי דיאליזה קבועים או השתלת כליה עשויים לקבל תשומת לב מיוחדת מצד רשויות ההגירה.
הסיבה לכך אינה עצם האבחנה, אלא העובדה שטיפולים אלה כרוכים בדרך כלל בעלויות גבוהות ובשימוש בשירותים רפואיים ציבוריים המצויים לעיתים במחסור.
כל מקרה נבחן בהתאם למצבו של המבקש, לתוכנית הטיפול ולסוג הוויזה המבוקשת.
- מחלות לב וכלי דם
מחלות לב אינן מובילות באופן אוטומטי לסירוב בקשת ויזה.
רשויות ההגירה עשויות לבחון את חומרת המחלה, את תפקודו של המבקש, את הצורך בהתערבויות רפואיות עתידיות ואת התחזית הרפואית. אדם שעבר אירוע לבבי בעבר וחזר לתפקוד מלא עשוי להימצא במצב שונה לחלוטין מאדם הזקוק לטיפולים מורכבים ומתמשכים.
- מחלות ממאירות (סרטן)
גם אבחנה של סרטן אינה מובילה באופן אוטומטי לדחיית הבקשה.
הרשויות עשויות להביא בחשבון גורמים כגון שלב המחלה, האם הטיפול הסתיים, הסיכון להישנות המחלה, הצורך במעקב רפואי והיקף הטיפולים הצפוי בעתיד.
מבקשים רבים שהחלימו מסרטן או נמצאים במעקב בלבד מקבלים ויזה, לאחר בחינת נסיבותיהם האישיות.
- HIV
בעבר נחשב HIV לגורם משמעותי יותר בהחלטות הגירה, אולם כיום המדיניות במדינות רבות השתנתה בעקבות התקדמות הטיפול הרפואי.
באוסטרליה ובניו זילנד, עצם הנשאות או המחלה אינן מהוות עילה אוטומטית לסירוב. ההערכה מתמקדת במצבו הרפואי של המבקש, בטיפול הנדרש ובהשלכות האפשריות על מערכת הבריאות, בהתאם לדרישות החוק ולסוג הוויזה.
- מוגבלויות פיזיות או קוגניטיביות
קיומה של מוגבלות פיזית, חושית או קוגניטיבית אינו שולל כשלעצמו זכאות לוויזה.
רשויות ההגירה אינן בוחנות את המוגבלות עצמה, אלא את ההשלכות האפשריות שלה מבחינת הצורך בשירותי בריאות, שיקום, חינוך מיוחד או שירותי תמיכה ציבוריים.
לכן, כל מקרה נבחן בהתאם לצרכים האישיים של המבקש ולאבחנה הרפואית הספציפית.
- אוטיזם והפרעות התפתחות
כאשר בקשת הוויזה כוללת ילד המאובחן על הרצף האוטיסטי או עם הפרעת התפתחות אחרת, רשויות ההגירה עשויות לבחון האם צפוי צורך בשירותי חינוך מיוחד, טיפולים פרא-רפואיים, שירותי רווחה או תמיכה ציבורית.
עם זאת, גם כאן אין כלל אוטומטי. ההחלטה מתקבלת לאחר בחינה של רמת התפקוד, הצרכים הצפויים, סוג הוויזה והוראות החוק הרלוונטיות.
- מצבים נפשיים
גם מצבים בתחום בריאות הנפש נבחנים באופן פרטני.
עצם העובדה שאדם פנה בעבר לטיפול פסיכולוגי, קיבל טיפול תרופתי או אובחן עם דיכאון או חרדה אינה מובילה כשלעצמה לסירוב בקשת ויזה.
במקרים מסוימים רשויות ההגירה עשויות לבקש מידע רפואי נוסף, במיוחד כאשר קיימת היסטוריה של אשפוזים פסיכיאטריים, פגיעה עצמית, או מצבים העלולים להשפיע על בטיחות המבקש או הציבור.
כל מקרה נבחן לגופו. העיקרון החשוב ביותר הוא שאין נוסחה פשוטה שלפיה ניתן לדעת מראש אם מצב רפואי מסוים יוביל לאישור או לסירוב ויזה.
רשויות ההגירה בוחנות כל בקשה על בסיס מכלול הנתונים: האבחנה הרפואית, חומרת המצב, התחזית הרפואית, הטיפול הנדרש, העלויות הצפויות, זמינות השירותים הציבוריים וסוג הוויזה המבוקשת. לכן, גם כאשר קיימת מחלה משמעותית, אין להסיק מראש כי לא ניתן לקבל ויזה.
בשורה התחתונה: מחלה או מוגבלות אינן מהוות כשלעצמן סיבה לסירוב ויזה. ההחלטה מתקבלת לאחר הערכה פרטנית של ההשלכות הרפואיות, הכלכליות והציבוריות של המצב, ובהתאם לדרישות החוק של אוסטרליה או ניו זילנד. מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי כאשר קיימת שאלה לגבי מצב רפואי מורכב, במקום להסתמך על מידע חלקי או על מקרים של אחרים.
מהו Medical Waiver ומתי ניתן לקבל פטור?
Medical Waiver הוא מנגנון המאפשר, במקרים מסוימים, לאשר בקשת ויזה גם כאשר המבקש אינו עומד במלוא דרישות הבריאות. עם זאת, האפשרות לקבל Waiver אינה קיימת בכל סוגי הוויזות, והזכאות תלויה בחוק, במדיניות ההגירה ובנסיבות האישיות של כל מקרה.
מהו Medical Waiver?
בדרך כלל, מבקש שאינו עומד בדרישות הבריאות של אוסטרליה או ניו זילנד עלול להיתקל בקושי בקבלת הוויזה. עם זאת, בחלק ממסלולי הוויזה רשויות ההגירה רשאיות לשקול חריגה מהכללים באמצעות Medical Waiver.
המשמעות היא שגם אם ההערכה הרפואית אינה עומדת בדרישות, רשויות ההגירה רשאיות לבחון שיקולים נוספים לפני קבלת החלטה סופית.
באילו ויזות ניתן לבקש Medical Waiver?
האפשרות לקבל Medical Waiver קיימת רק בחלק מסוגי הוויזות, והיא משתנה בין אוסטרליה לניו זילנד ואף בין קטגוריות שונות בתוך כל מדינה.
בחלק ממסלולי הוויזה קיימת סמכות להפעיל שיקול דעת, בעוד שבמסלולים אחרים החוק אינו מאפשר כלל מתן Waiver. לכן, חשוב לבדוק את הכללים החלים על מסלול הוויזה הספציפי לפני הגשת הבקשה.
אילו שיקולים נשקלים?
כאשר ניתן לשקול Medical Waiver, רשויות ההגירה עשויות להביא בחשבון בין היתר:
- חומרת המצב הרפואי והתחזית לעתיד.
- העלויות הצפויות למערכת הבריאות.
- הצורך בשירותים ציבוריים מיוחדים.
- נסיבות משפחתיות והומניטריות.
- תרומתו הצפויה של המבקש למדינה.
- מכלול נסיבות המקרה.
אין נוסחה קבועה, וכל בקשה נבחנת לגופה.
מתי לא ניתן לקבל Medical Waiver?
במספר קטגוריות ויזה החוק אינו מאפשר כלל להעניק Medical Waiver. במקרים אלה, אם המבקש אינו עומד בדרישות הבריאות, רשויות ההגירה אינן מוסמכות לאשר את הבקשה, גם אם קיימות נסיבות אישיות מיוחדות. בשורה התחתונה: Medical Waiver אינו זכות ואינו קיים בכל סוגי הוויזות. כאשר האפשרות קיימת, כל בקשה נבחנת באופן פרטני בהתאם לחוק ולנסיבות המקרה.
איך מתבצעות הבדיקות הרפואיות לויזה בישראל?
הבדיקות הרפואיות מתבצעות אך ורק אצל רופאים ומרפאות שאושרו על ידי רשויות ההגירה (Panel Physicians). ברוב המקרים התוצאות מועברות ישירות לרשויות באמצעות מערכת eMedical, ולכן אין צורך לשלוח אותן באופן עצמאי.
Panel Physicians
אוסטרליה וניו זילנד מכירות רק בבדיקות המבוצעות על ידי רופאים ומרפאות המופיעים ברשימת Panel Physicians הרשמית. בדיקות שיבוצעו אצל רופא שאינו מורשה לא יתקבלו לצורך בקשת הוויזה.
מערכת eMedical
ברוב המקרים, הבדיקות מנוהלות באמצעות מערכת eMedical, המאפשרת לרופא להעביר את התוצאות באופן מאובטח וישיר לרשויות ההגירה. המידע על רופאים באתר השגרירות האוסטרלית בתל אביב
קביעת תור
לאחר קבלת ההפניה או מספר ה-HAP (כאשר נדרש), ניתן לקבוע תור באחת המרפאות המורשות. מומלץ להזמין תור מוקדם ככל האפשר, במיוחד בתקופות עמוסות.
מה צריך להביא לבדיקה?
בדרך כלל תידרשו להצטייד ב:
- דרכון בתוקף.
- מספר ההפניה או HAP ID (אם קיים).
- משקפיים או עדשות מגע במידת הצורך.
- מסמכים רפואיים רלוונטיים, כגון סיכומי אשפוז, חוות דעת מומחים ורשימת תרופות קבועות.
כיצד מועברות התוצאות?
לאחר השלמת הבדיקות, המרפאה המורשית מעבירה את התוצאות ישירות לרשויות ההגירה. ברוב המקרים אין צורך להעלות או לשלוח את הדוחות הרפואיים בעצמכם, אלא אם התבקשתם לעשות זאת.
בשורה התחתונה: הקפידו לבצע את הבדיקות רק אצל Panel Physician מורשה ופעלו בהתאם להנחיות שקיבלתם מרשויות ההגירה.
כמה עולות בדיקות רפואיות לויזות לאוסטרליה או ניו זילנד
עלות הבדיקות הרפואיות אינה קבועה והיא משתנה בהתאם למדינה, למרפאה, לגיל המבקש ולבדיקות שנדרשו. כל העלויות משולמות על ידי מבקש הוויזה ואינן כלולות באגרת הוויזה.
כמה עולה בדיקה למבוגר? סביב 1800 שקלים
בדיקה רפואית למבוגר היא בדרך כלל היקרה ביותר, במיוחד כאשר היא כוללת צילום חזה ובדיקות מעבדה.
כמה עולה בדיקה לילד? ילד מוגדר עד גיל 11. בערך 700 שקלים.
בדיקות לילדים לרוב זולות יותר, שכן לא תמיד נדרשות כל הבדיקות הנעשות למבוגרים.
האם צילום חזה כלול במחיר?
לא תמיד. בחלק מהמרפאות צילום החזה מחויב בנפרד, ולכן מומלץ לברר מראש מה כלול במחיר הבדיקה.
האם ייתכנו עלויות נוספות?
כן. אם רשויות ההגירה יבקשו בדיקות משלימות, חוות דעת של רופא מומחה או בדיקות מעבדה נוספות, הן עשויות להיות כרוכות בתשלום נוסף.
מי משלם עבור הבדיקות?
עלות הבדיקות, צילומי הרנטגן, בדיקות המעבדה וכל בדיקה נוספת חלה על מבקש הוויזה, אלא אם נקבע אחרת על ידי המעסיק או גורם מממן אחר.בשורה התחתונה: לפני קביעת התור מומלץ ליצור קשר עם המרפאה המורשית, לקבל הצעת מחיר עדכנית ולוודא אילו בדיקות כלולות בעלות ואילו עשויות להיות מחויבות בנפרד.
איזה מידע רפואי אסור להסתיר מרשויות ההגירה?
כל מידע רפואי מהותי שהתבקשתם למסור במסגרת בקשת הוויזה חייב להיות מדווח באופן מלא, מדויק וכנה. הסתרת מידע רפואי או מסירת הצהרה כוזבת עלולות להוביל לעיכוב בטיפול בבקשה, לסירוב הוויזה ואף להשפיע על בקשות עתידיות לאוסטרליה או לניו זילנד. יועץ ההגירה שמטפל בכם ינחה אתכם תמיד להגיד את האמת ולא להסתיר. מה שיגלו אחר כך ולא דיווחתם יכול לגרום לכם לסרוב ויזה ואף להסתבכות גדולה יותר שאתם כבר שם על ויזה. זאת הבריאות שלכם. לא משחקים איתה.
אילו פרטים רפואיים חשוב לדווח?
בעת מילוי טפסי ההגירה והשאלון הרפואי, חשוב להשיב בכנות על כל השאלות ולהימנע מהשמטת מידע שנראה לכם "לא חשוב". בין היתר, יש לדווח על:
- מחלות כרוניות או מצבים רפואיים קיימים.
- מחלות משמעותיות מהעבר, גם אם החלמתם מהן.
- ניתוחים ואשפוזים משמעותיים.
- טיפולים פסיכיאטריים או פסיכולוגיים, כאשר נשאלתם על כך.
- תרופות קבועות או טיפולים רפואיים מתמשכים.
- כל מידע רפואי נוסף שהתבקשתם למסור במסגרת הבקשה.
אם אינכם בטוחים האם פרט מסוים רלוונטי, עדיף להתייעץ עם הרופא וגם איתנו לפני הגשת הבקשה מאשר להחליט שלא לדווח עליו על דעת עצמכם.
למה עדיף להסביר מאשר להסתיר?
מבקשים רבים חוששים שמידע רפואי עלול לפגוע בסיכויי קבלת הוויזה, ולכן שוקלים שלא לחשוף אותו. בפועל, במקרים רבים עצם קיומה של מחלה אינו מהווה את הבעיה המרכזית.
רשויות ההגירה מעניקות משקל רב לאמינות המידע שנמסר. כאשר מתגלה שמידע רפואי הוסתר או שנמסרה הצהרה שאינה נכונה, הדבר עלול להשפיע על אמינות הבקשה כולה ולהוביל לעיכובים, לבקשות להשלמת מסמכים ואף לסירוב הוויזה במקרים המתאימים.
לעומת זאת, כאשר המידע נמסר באופן מלא ומגובה במסמכים רפואיים רלוונטיים, ניתן לבחון את המקרה בצורה מסודרת ובהתאם לנסיבותיו.
בשורה התחתונה: מחלה או מצב רפואי אינם בהכרח מונעים קבלת ויזה, אך הסתרת מידע עלולה ליצור קושי משמעותי יותר מהמצב הרפואי עצמו. הדרך הנכונה היא להצהיר על כל מידע שנדרש בטפסי ההגירה, לצרף מסמכים רפואיים מתאימים ולהגיש בקשה מלאה, מדויקת ושקופה.
אנו ממליצים התייעצות עם יועץ הגירה מומחה כמו יאיר עוז מ- סוכנות ההגירה המורשית Brain Mobility היחידה בישראל עם רישוי MARA של אוסטרליה ורישוי IAA של ניו זילנד.
שאלות נפוצות על בדיקות רפואיות להגירה לאוסטרליה ולניו זילנד
האם כל מי שמגיש בקשת ויזה לאוסטרליה או לניו זילנד חייב לעבור בדיקות רפואיות?
לא. הדרישה לבדיקות רפואיות תלויה בסוג הוויזה, במשך השהייה המתוכנן, במדינות שבהן התגורר המבקש, באופי העבודה או הלימודים ולעיתים גם במצבו הרפואי ובהרכב המשפחה.
מה כוללות הבדיקות הרפואיות?
הבדיקות עשויות לכלול שאלון רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה, בדיקות דם, בדיקות שתן ובמקרים מסוימים גם בדיקות משלימות או חוות דעת של רופא מומחה. היקף הבדיקות נקבע לפי סוג הוויזה, גיל המבקש, ההיסטוריה הרפואית והנחיות רשויות ההגירה.
האם מחלה כרונית מונעת קבלת ויזה?
לא בהכרח. מחלות כגון סוכרת, אסתמה, אפילפסיה או יתר לחץ דם אינן מובילות באופן אוטומטי לסירוב. רשויות ההגירה בוחנות את חומרת המחלה, מידת האיזון, הטיפול הנדרש, התחזית הרפואית וההשפעה הצפויה על מערכת הבריאות והשירותים הציבוריים.
האם אוטיזם או מוגבלות של ילד עלולים להשפיע על בקשת הוויזה?
כן, הם עשויים להוביל לבחינה רפואית מעמיקה יותר, אך אין מדובר בסירוב אוטומטי. הרשויות עשויות לבחון את רמת התפקוד ואת הצורך הצפוי בשירותי בריאות, חינוך מיוחד, טיפולים פרא־רפואיים, רווחה או תמיכה ציבורית. ההחלטה תלויה גם בסוג הוויזה ובכללים החלים במדינת היעד.
מהו Medical Waiver?
Medical Waiver הוא מנגנון המאפשר, במסלולי ויזה מסוימים בלבד, לשקול אישור ויזה גם כאשר המבקש אינו עומד במלוא דרישות הבריאות. האפשרות אינה קיימת בכל סוגי הוויזות, אינה ניתנת באופן אוטומטי וכל מקרה נבחן בהתאם לדין ולנסיבותיו.
האם ניתן לבצע את הבדיקות הרפואיות בישראל?
כן. את הבדיקות יש לבצע אצל רופא או מרפאה המופיעים ברשימת ה־Panel Physicians המאושרת של אוסטרליה או ניו זילנד. בדיקות שבוצעו אצל רופא שאינו מורשה עלולות שלא להתקבל לצורך בקשת הוויזה.
כיצד מועברות תוצאות הבדיקות לרשויות ההגירה?
ברוב המקרים המרפאה המורשית מעבירה את התוצאות ישירות לרשויות ההגירה באמצעות מערכת eMedical. בדרך כלל המבקש אינו מקבל את הדוח לצורך העלאה עצמאית, אלא אם רשות ההגירה או המרפאה הנחו אותו אחרת.
כמה עולות הבדיקות הרפואיות?
אין מחיר אחיד. העלות משתנה בהתאם לגיל המבקש, למרפאה ולבדיקות שנדרשו, כגון בדיקה רפואית, צילום חזה או בדיקות מעבדה. בדיקות נוספות וחוות דעת מומחים עשויות להיות כרוכות בתשלום נפרד. העלויות חלות בדרך כלל על מבקש הוויזה ואינן כלולות באגרת הבקשה.
האם חייבים לדווח על מחלות עבר או טיפולים פסיכולוגיים?
יש להשיב באופן מלא וכנה על השאלות המופיעות בטופסי ההגירה ובשאלון הרפואי. כאשר נשאלים על מחלות עבר, אשפוזים, טיפולים נפשיים, תרופות או מצבים רפואיים אחרים, אין להשמיט מידע רק משום שהטיפול הסתיים או שהמצב נראה בלתי משמעותי.
האם הסתרת מידע רפואי עלולה לגרום לסירוב הוויזה?
כן. מסירת מידע כוזב, חלקי או מטעה עלולה לגרום לעיכובים, לדרישות להשלמת מידע, לסירוב הבקשה ואף להשפיע על בקשות עתידיות. במקרים רבים עדיף להסביר את המצב ולצרף מסמכים רפואיים מתאימים, במקום להסתיר מידע שהתבקשתם למסור.
לכמה זמן תקפות הבדיקות הרפואיות?
תוקף הבדיקות תלוי במדינת היעד, בסוג הוויזה ובנסיבות הבקשה. בדיקות רפואיות אינן תקפות ללא הגבלת זמן, ורשויות ההגירה עשויות לדרוש בדיקות חדשות אם חלף פרק זמן משמעותי, אם השתנה המצב הרפואי או אם הדבר נדרש בהתאם למסלול הוויזה.
האם ניתן לדעת מראש אם מצב רפואי מסוים יוביל לסירוב ויזה?
בדרך כלל לא ניתן לקבוע זאת על סמך שם המחלה בלבד. רשויות ההגירה בוחנות את חומרת המצב, התחזית הרפואית, הטיפול והשירותים הצפויים, העלויות האפשריות וסוג הוויזה. לכן, שני מבקשים בעלי אותה אבחנה עשויים לקבל החלטות שונות.
האם היריון משפיע על ביצוע הבדיקות הרפואיות?
היריון אינו מונע כשלעצמו קבלת ויזה, אך הוא עשוי להשפיע על מועד ביצוע צילום החזה ועל אופן ביצועו. יש לעדכן את המרפאה המורשית ואת רשויות ההגירה ולפעול בהתאם להנחיות הרפואיות וההגירתיות שניתנו למקרה הספציפי.
האם כל בני המשפחה חייבים לעבור בדיקות רפואיות?
לא תמיד, אך במסלולי ויזה מסוימים גם בן או בת הזוג והילדים עשויים להידרש להיבדק. בחלק ממסלולי התושבות עשויות לחול דרישות גם ביחס לבני משפחה שאינם מהגרים בפועל. הדבר תלוי בסוג הוויזה ובהוראות החלות על הבקשה.
האם ניתן להגיש את בקשת הוויזה לפני ביצוע הבדיקות?
הדבר תלוי בסוג הוויזה ובנהלים של אוסטרליה או ניו זילנד. במסלולים מסוימים ניתן לבצע בדיקות מראש, ואילו באחרים יש להמתין להפניה או למספר זיהוי מתאים לאחר פתיחת הבקשה. אין לבצע בדיקות באופן עצמאי ללא בדיקת ההנחיות הרלוונטיות.
השארת תגובה